עבר זמן אבל זה פשוט מדהים מה שלוש מילים עושות

– Desde Mi iPhone

אחרצ בנמל


– Post From My iPhone

אין לי חברים

אוטומטית הגוף שלי מתכווץ והילד הקטן שבי בוכה
היא ישבה מאחור עם רחלי וראיתי את העצב בעיניים
ניגשתי אליה אחרי שחנינו והיא הסבירה שאין לה הרבה חברות
כי היא אוהבת דורה. איזה מותק
היא אוהבת דורה בגלל שהיא טובה ומלמדת ילדים קטנים עברית ואנגלית -:)

בסופו של דבר אמרנו שמי שרוצה להיות חבר שלה שיאהב אותה עם כל מה שהיא ומי שלא רוצה אז הפסד שלו ולא חייב

רחלי אמרה לנה שהיא חברה שלה כי היא טובת לב ונחמדה

נשמה

להיות כל הזמן קשוב ונוכח למשפחה שלי - זו המחויבות שלי

– Post From My iPhone

ליה המדהימה עובדת

מה נשאר לאמר חוץ מזה שליה רתמה ורשמה אותנו לזה שהיא רוצה למכור היום פסלים מפלסטלינה ברחבה בסוזן דלל
היא הכינה אותם כל הבוקר
חזרתי מרופא עם אמה והיא הכינה אותם ולי נשאר לכתוב לה את השלט
הלכנו לרחבה והילדה פשוט ישבה שם וחיכתה
שלחתי שתי בנות אבל מאותו רגע זה היה רק היא
פשוט מדהימה
אני אוהב אותך מותק שלי

בצקים

תמר אני ואמה במטבח
תמר בדיוק סיימה לאפות לגיל קינוח ונתנו לאמה לטעום
אז הקטנה מכניסה לפה ואומרת -
אמא, אני מאוד אוהבת בצקים - זה טעים לי

ליה מתוסכלת

כשלליה לא מצליח משהו אז היא מביעה את זה בעצבים, בצעקות בעיטות על הרצפה וכו
אתמול דיברתי איתה בערב והיא היתה מאוד עייפה ועצבנית בגלל העייפות אז אמרתי לה שאני מבין שהיא מתוסכלת אבל שזה לא סיבה להיות כל כך עצבנית
אז ליה בתגובה: "כן אני מתוסכלת, מה זה מתוסכלת" אז כמובן שלא נכנסתי להסבר מעמיק אבל זה שוב הראה לי כמה כל הרגש הוא עניין חולף ותוך שניה יכול להשתנות
כי אחרי שתי דקות זה נעלם והתחלף בצחוק וכיף

אמה מבחינה

תמר ואמה בחדר שינה שלנו ולפני המקלחת תמר הורידה מעצמה גופיה אפורה אז אמה כרגיל עם ההבחנות שלה
" אמה, זה גופיה את לובשת כשיוצאים בבוקר עם מוקה טיול"
מלכה הילדה מלכה

דוד סולי נפטר היום

דוד שלי נפטר היום. היום לפני גיל שישים הוא נפטר מסרטן ריאות לאחר זמן מאוד קצר מגילוי המחלה
סולי הוא אח של אמא - האח היחיד שלה
זה מאוד מוזר כי כמו כל מוות זה כואב אבל משהו מאז המוות של בטי ומוטי, לקח בעלות על הכאב ואני לא מסוגל באמת להיות עצוב
כן העצב מגיע כשאני חושב על עינב הבת שלו שבגיל 11 היא מאבדת אבא ואין לה אחים או אחיות.
הלבד הזה - זה מה שכואב
העצב התהומי של להשאר בלי אבא משאיר משהו לא שלם לכל החיים.
אני יכול לכתוב עוד ועוד וזה יגיע אבל אני חושב שלמרות שזה תיקון, אני לוקח מסולי משהו אחד - לא להיות מנוהל מעצבים.
זה היה סולי.
מנוהל מעצבים, ביקורתי, לא סבלני - אני לא יכול לאמר עליו מילים טובות חוץ מהשינוי המדהים שחל בו בפעם האחרונה שראיתי אותו.
הוא היה כולו מרחף, במין מדיטציה, קשוב, שליו.
זה כל כך חבל שאנחנו לא מצליחים להגיע לזה בלי טרגדיה שתוביל אותנו.
סולי, אתה חלק מחיי לנצח.
תודה.

הבחנות

היום לקחתי את אמה מהגן והיא סיפרה לי על משהו שהיא עשתה.
ואז היא אמרה - "זה פשוט, לא הצלחתי"
מדהימה אותי היכולת שלה לעשות הקשרים